Dr. Else Hamburger
DR. ELSE (auch Elsa oder Ilse Grete) HAMBURGER war die Tochter von Bona Hamburger, geborene Levi, die am 1. Januar 1929 starb, und FRITZ HAMBURGER. Sie hatte den Bruder Werner Joachim Hamburger (*23. Mai 1916 in Freiburg). Er wanderte im Februar 1938 aus und lebte später in Louisville/USA. DR. ELSE HAMBURGER wurde am 17. April 1904 (auch 1903 möglich) in Freiburg geboren. Sie war Kunsthistorikerin, Lehramtsassistentin und Hilfslehrerin. Sie wurde 1926 in Kunstgeschichte promoviert und unterrichtete an der Mädchenrealschule Freiburg. Zusammen mit ihrem Vater und ihrem Bruder wohnte sie in der Karlsruher Straße 2 im zweiten Stock. Durch das nationalsozialistische Gesetz vom 18. April 1933 zur sog. „Wiederherstellung des Berufsbeamtentums“ wurden in Deutschland alle Beamte, die die jüdische Religion hatten, entlassen, so auch DR. ELSE HAMBURGER. Ab Oktober 1939 unterrichtete sie an der Jüdischen Schule in Freiburg im Jüdischen Gemeindehaus, Werthmannplatz 1. Sie wurde dort als Lehramtsassessorin a.D. DR. ELSE „Sahra“ (Zwangsname den die Nazis Menschen mit jüdischer Religion gaben um diese sofort kenntlich zu machen) HAMBURGER bezeichnet (Quelle 61, s. 50).
Am 22. Oktober 1940 wurde sie verhaftet, zusammen mit ihrem Vater und 6.500 anderen Menschen, die die jüdische Religion hatten und in das südfranzösische KZ Gurs deportiert. Dort musste sie erleben, wie schon im ersten Winter ihr Vater an den völlig unzulänglichen Verhältnissen starb. Er war einer von rund 1.100 Internierten, die dem Hunger, der Kälte und den Krankheiten im Camp Gurs zum Opfer fielen. DR. ELSE HAMBURGER wurde, nach fast 2 schrecklichen Jahren in diesem Lager, 1942 in das KZ Drancy weiter deportiert. Von dort brachte man sie am 10. August 1942 mit dem Konvoi Nr. 17 zusammen mit 1.005 anderen Gefangenen in das KZ Auschwitz-Birkenau. Von diesem Deportationszug hat nur ein einziger Mann das Ende des Nazi-Terrors erlebt. DR. ELSE HAMBURGER wurde in den Gaskammern von Auschwitz ermordet. Sie wurde 38 Jahre alt.
Bei der STOLPERSTEINverlegung war es sehr schwierig, in dem Haus Strom für die Maschinen zu bekommen, mit denen das 10 x 10 x 10 Zentimeter große Loch im Bürgersteig vorbereitet werden muss. Eine Hausbewohnerin äußerte, dass sie zunächst den Hausbesitzer fragen wolle, ob er etwas gegen die Steinverlegung habe. Er beschimpfte uns dann per Telefon und wollte sich bei der Stadt Freiburg über diese Aktion beschweren. Wie sich aber später herausstellte, hatte der Hausbesitzer fälschlicherweise verstanden, dass der Stein auf seinem Grund und Boden verlegt werden sollte und nicht wie üblich in den Bürgersteig vor dem Haus, also im öffentlichen Raum. Die Hausbewohnerin, 80 Jahre alt, hatte DR. ELSE HAMBURGER und ihren Vater, FRITZ HAMBURGER, noch gekannt. Sie selbst war in einem von Nazi-Gegnerschaft geprägten Elternhaus aufgewachsen und erinnerte sich an das Drama der Deportation für Vater und Tochter HAMBURGER.
DR.ELSE (also Elsa or Ilse Grete) HAMBURGER was the daughter of Bona Hamburger, née Levi, who died on 1 January 1929, and FRITZ HAMBURGER. She had a brother Werner Joachim Hamburger (*23 May 1916 in Freiburg). He emigrated in February 1938 and later lived in Louisville/USA. DR.ELSE HAMBURGER was born on 17 April 1904 (also possible 1903) in Freiburg. She was an art historian, teaching assistant and assistant teacher. She received her doctorate in art history in 1926 and taught at the Freiburg Girls‘ Realschule. Together with her father and brother, she lived at Karlsruher Straße 2 on the second floor. Due to the National Socialist law of 18 April 1933 on the so-called „Restoration of the Professional Civil Service“, all civil servants in Germany who had the Jewish religion were dismissed, including DR.ELSE HAMBURGER. From October 1939 she taught at the Jewish School in Freiburg in the Jewish Community House, Werthmannplatz 1, where she was called teacher’s assistant (retired) DR.ELSE „Sahra“ (forced name given by the Nazis to people of Jewish religion to make them immediately recognisable) HAMBURGER (source 61, p. 50).
On 22 October 1940 she was arrested, together with her father and 6,500 other people of the Jewish religion and deported to the Gurs concentration camp in southern France. There she had to experience how her father died already in the first winter due to the completely inadequate conditions. He was one of around 1,100 internees who fell victim to hunger, cold and disease in the Gurs camp. DR.ELSE HAMBURGER was deported to the Drancy concentration camp in 1942 after almost two terrible years in this camp. From there she was taken to the Auschwitz-Birkenau concentration camp on 10 August 1942 with convoy no. 17 together with 1,005 other prisoners. Only one man from this deportation train lived to see the end of the Nazi terror. DR.ELSE HAMBURGER was murdered in the gas chambers of Auschwitz. She was 38 years old.
During the STOLPERSTEIN laying, it was very difficult to get electricity in the house for the machines that had to prepare the 10 x 10 x 10 centimetre hole in the pavement. A resident of the house expressed that she first wanted to ask the owner of the house if he hadanything against the laying of the stone. He then insulted us by phone and wanted to file a complaint with the city of Freiburg about this action. However, it turned out later that the house owner had mistakenly understood that the stone was to be laid onhis property and not, as usual, in the pavement in front of the house, i.e., in public space. The house’s occupant, 80 years old, had still known DR.ELSE HAMBURGER and her father, FRITZ HAMBURGER. She herself had grown up in a parental home marked by Naziantagonism and remembered the drama of the deportation for father and daughter HAMBURGER.
ד“ר אלזה המבורגר (נקראה גם אילזה גרטה) הייתה הבת של בונה המבורגר (לבית לוי), שמתה ב1 בינואר 1929, ושל פריץ המבורגר. היה לה אח, וורנר יואכים המבורגר (Werner Joachim Hamburger, נולד ב23 במאי 1916 בפרייבורג). הוא היגר בפברואר 1938 וחי בלואיוויל שבארה“ב. ד“ר אלזה המבורגר נולדה ב17 באפריל 1904 (ייתכן שב1903) בפרייבורג. היא הייתה היסטוריונית אומנות, עוזרת הוראה ועוזרת מורה. היא קיבלה את הדוקטורט שלה בהיסטוריית אומנות ב1926 והיא לימדה בFreiburg Girls‘ Realschul. יחד עם אביה ואחיה, הם חיו ברחוב Karlsruherstraße 2 בקומה השנייה. בגלל החוק הנאצי של 18 באפריל 1933 „חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי“, פוטרו כל עובדי המדינה היהודים, כולל ד“ר אלזה המבורגר. החל מאוקטובר 1939 היא לימדה בבית הספר היהודי בפרייבורג בבית הקהילה היהודית שברחוב Werthmannplatz 1, שם היא נקראה עוזרת מורה (בדימוס) ד“ר אלזה „סהרה“ (שם כפוי שניתן ליהודים על ידי הנאצים כדי לגרום להם להיות מזוהים מיידית) המבורגר.
ב22 באוקטובר 1940 היא נעצרה, יחד עם אביה ו6,500 יהודים אחרים וגורשה למחנה הריכוז גירס בדרום צרפת. היא נאלצה לחוות שם את מות אביה כבר בחורף הראשון בשל התנאים הלקויים לחלוטין. הוא היה אחד מ1,100 עצורים שנפלו קורבן לרעב, קור וחולי במחנה גירס. ד“ר אלזה המבורגר גורשה למחנה הריכוז דראנסי בשנת 1942 על משלוח מספר 17, יחד עם 1,005 אסירים נוספים. רק אדם אחד מרכבת הגירוש הזו שרד כדי לראות את סוף הטרור הנאצי. ד“ר אלזה המבורגר נרצחה בתאי הגזים של אושוויץ בגיל 38.
בזמן הנחת אבן הנגף, היה מסובך מאוד להשיג חשמל בבית בשביל המכונות שהיו צריכות להכין חור של 10x10x10 סנטימטרים במדרכה. דיירת בבית אמרה שהיא תחילה רוצה לשאול את בעלת הבית אם היה לו משהו נגד הנחת האבן. לאחר מכן הוא העליב אותנו דרך הטלפון ורצה להגיש תלונה לעיריית פרייבורג על הפעולה. מאוחר יותר הסתבר שבעל הבית הבין בטעות שהאבן אמורה להיות מונחת על הרכוש שלו, ולא, כמקובל, על המדרכה שלפני הבית, כלומר בשטח ציבורי. דיירת הבית, בת 80, הכירה את ד“ר אלזה המבורגר ואת אביה, פריץ המבורגר. היא בעצמה גדלה בבית שהתנגד לשלטון הנאצי וזכרה את הסערה שנגרמה בשל הגירוש של האבא והבת המבורגר.