Zur Übersicht

Dr. Eugen Moses Kaufmann

DR.EUGEN MOSES KAUFMANN wurde am 27. Oktober 1867 in Mann¬heim geboren. Seine Eltern hießen Nathan Kaufmann, geboren am 1. Februar 1820, und Cläre Kaufmann. Sie kam am 1. August 1832 als Cläre Süßblut oder Süßbier zur Welt. EUGEN MOSES KAUFMANN war verheiratet mit Marie, geborene Wolf, die am 20. Januar 1877 geboren wurde und am 1. März 1922 starb. 1898 wurde EUGEN MOSES KAUFMANNs Beruf mit Kaufmann angegeben, wahrscheinlich bei einer Bank oder Sparkasse. Später wird der Dr. phil. als Privatgelehrter und Direktor geführt. Von 1914 bis 1925 lebte er in Berlin.

Ab 1930 ist er in Freiburg gemeldet, zuerst in einer Pension in der Goethestraße 73. 1931 und 1932 wohnte er in der Lugostraße 15. Ab 1932 bis zu seiner Verhaftung und Deportation ist er in der „Pension Maximilian“ in der Schwaighofstraße 6 gemeldet. Der Sohn des damaligen Pensionsbesitzers erinnerte sich an den „feinen Herrn Dr. Kaufmann“. Von der Schwaighofstraße aus wurde er am 22. Oktober 1940 nach Gurs deportiert und floh am 1. November, kaum 10 Tage später des gleichen Jahres dort in den Tod. Lili Reckendorf schreibt über DR.KAUFMANN in Alemannisches Judentum:

„Ich saß auf Frau P.s Koffer, mit dem Rücken nach hinten und sah nichts. Da hörte ich aus dem Gespräch, dass wir in einem Lager angekommen seien. Wir fuhren aber immer noch weiter. Da frug ich, was zu sehen sei. Herr Dr. Kaufmann, ein sehr ästhetischer 72jähriger, ließ einen furchtbaren Seufzer und sagte: „Schrecklich, alles graue Hütten!“ Das ist meine letzte Erinnerung an ihn, ein furchtbares Elend sprach aus der Stimme. Acht Tage nachher hat er sich mit Mitteln das Leben genommen. Er hat den Dreck und den Lärm, das Gewoge und – als Blasenleidender – die furchtbaren Latrinenverhältnisse nicht ertragen. Ich stand später manchmal an seinem lieblosen Grab.“ (Quelle 36, S. 278).

 

DR.EUGEN MOSES KAUFMANN was born in Mann¬heim on 27 October 1867. His parents were Nathan Kaufmann, born on 1 February 1820, and Cläre Kaufmann. She was born Cläre Süßblut or Süßbier on 1 August 1832. EUGEN MOSES KAUFMANN was married to Marie, née Wolf, who was born on 20 January 1877 and died on 1 March 1922. In 1898, EUGEN MOSES KAUFMANN’s occupation was given as merchant, probably at a bank or savings bank. Later, the Dr. phil. is listed as a private scholar and director. From 1914 to 1925 he lived in Berlin.From 1930 he is registered in Freiburg, first in a boarding house at Goethestrasse 73. 1931 and 1932 he lived at Lugostrasse 15. From 1932 until his arrest and deportation he is registered in the „Pension Maximilian“ at Schwaighofstrasse 6. The son of the owner of the boarding house at the time remembered the „fine Dr. Kaufmann“. From Schwaighofstraße he was deported to Gurs on 22 October 1940 and fled to his death there on 1 November, barely 10 days later that same year. Lili Reckendorf writes about DR.KAUFMANN in Alemannic Jewry:“I sat on Mrs. P.’s suitcase with my back to the back and saw nothing. Then I heard from the conversation that we had arrived at a camp. But we were still driving on. Then I asked what was to be seen. Dr. Kaufmann, a very aesthetic 72-year-old, let out a terrible sigh and said, „Terrible, all grey huts!“ That is my last memory of him, a terrible misery spoke from his voice. Eight days later he took his own life with means. He couldn’t stand the dirt and the noise, the bustle and -as a bladder sufferer -the terrible latrine conditions. I sometimes stood by his lovelessgrave later.“ (Source 36, p. 278).

ד“ר אויגן מוזס קאופמן (Eugen Moses Kaufmann) נולד במנהיים ב27 באוקטובר 1867. ההורים שלו היו נתן קאופמן (נולד ב1 בפברואר 1820) וקלייר קאופמן (שם נעורים Cläre Süßblut/Süßbier, נולדה ב1 באוגוסט 1832). אויגן מוזס קאופמן היה נשוי למרי (שם נעורים וולף), שנולדה ב20 בינואר 1877 ומתה ב1 במרץ 1922. ב1898, מקצועו של אויגן מוזס קאופמן היה סוחר, כנראה בבנק או בקופת חיסכון. מאוחר יותר, הד“ר רשום כחוקר ומנהל פרטי. בין 1914 עד 1925 הוא גר בברלין.
מ1930 הוא נרשם בפרייבורג, תחילה בפנסיון ברחוב Goethestraße 73. ב1931 ו1932 הוא גר ב Lugostraße 15. מ1932 עד המעצר והגירוש שלו הוא נרשם ב“פנסיון מקסימיליאן“ Schwaighofstraße 6. בנו של בעלי הפנסיון באותו הזמן זכר את „ד“ר קאופמן המשובח“. מSchwaighofstraße הוא גורש לגירס ב22 באוקטובר 1940, שם ברח אל מותו ב1 בנובמבר, בקושי עשרה ימים מאוחר יותר באותה השנה. לילי קרנדורף כותבת על ד“ר קאופמן ביהדות אקדמית:
„ישבתי על המזוודה של גברת פ‘ גב אל גב ולא ראיתי כלום. אז, שמעתי מהשיחה שהגענו למחנה. אבל המשכנו לנסוע. אז, שאלתי מה היה אפשר לראות. ד“ר קאופמן, גבר מאוד אסתטי בן 72, נתן סימן נורא ואמר, „נורא, הכל בקתות אפורות!“ זה הזיכרון האחרון שלי ממנו, אומללות נוראה שדיברה מהקול שלו. שמונה ימים לאחר מכן הוא התאבד. הוא לא יכול היה לסבול את הלכלוך והרעש, ההמולה, וכסובל משלפוחית השתן – את תנאי השירותים הנוראיים. לפעמים עמדתי ליד הקבר חסר האהבה שלו מאוחר יותר.“